החלטה
המבקש הגיש התנגדות לביצוע תובענה בלשכת ההוצאה לפועל, במסגרתה ביקש לקבוע כי התביעה אינה מתאימה לסדר דין מקוצר, ולחלופין – כי יש ליתן לו רשות להתגונן.
התבקשה והתקבלה תגובה המשיבה לטענות המבקש, וכן התקבלה תשובת המבקש לתגובה זו.
עניינה של התביעה חוב לחברת "בזק" בסכום של 2,702 ₪. לכתב התביעה צורפו התראה שנשלחה למבקש טרם הגשת התובענה; אישור משלוח ההתראה בדואר רשום; דו"ח מרשם האוכלוסין ביחס לפרטי הנתבע; וספח לתשלום על סך 1,969.23 ₪ שנשלח אל הנתבע בשנת 2006.
לאור דלות המסמכים שצורפו לתביעה התבקשה התייחסות המשיבה לטענת המבקש, כי התביעה כלל אינה מתאימה לסדר דין מקוצר. בתגובתה טענה המשיבה, כי התביעה אינה מוגשת מכוח ראייה בכתב, על פי האפשרות הקבועה בתקנה 202(1)(א), אלא מכוח חיוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק, על פי האפשרות הקבועה בתקנה 202(1)(ב), כאשר החיקוק אליו היא מפנה הוא "חוק הבזק", הקובע את חובתו של מנוי לשלם עבור השירות שניתן לו.
דומני כי הפניה לחוק הבזק בהקשר הנוכחי אינה שונה מהפנייה לכל חוק כללי אחר (כגון – חוק המכר, או חלקו הכללי של חוק החוזים), כל אימת שנדרשת תמורה בעד חוזה שנכרת בין שני הצדדים. איני סבורה כי תקנה 202(1)(ב) עוסקת בתביעות מעין זו שבפני.
המשיבה טענה, לחלופין, כי המבקש חתום על טופס התקנה, אשר העתק הימנו צורף לתגובה (ולא לתביעה), וכן טענה, כי עליו לשלם חשבונות שונים, כפי שפורט – לראשונה – תוך צירוף החשבונות, בתגובה זו.
לגופו של עניין טען המבקש בהתנגדותו, כי הוא עצמו ביקש להתנתק משירותי הבזק בעת שעבר דירה. באותה עת היתה יתרת חוב בת כמה מאות שקלים, שסולקה, ואין לו ידיעה אודות חוב בהיקף הנתבע, מה מקורו וכיצד הצטבר לסכום כזה, שעה שהחיוב החודשי שהתחייב בו עמד על כ-50 ₪ בלבד.
גם לעניין זה – פירוט החוב הנתבע – נדרשה המשיבה לראשונה בתגובתה, שעה שבכתב התביעה לא ניתן למצוא פירוט, ולו מינימאלי, של נסיבות היווצרות החוב. באותה נשימה, עת מפרטת המשיבה לראשונה את מקור החוב (חשבונות לחודשים מרץ עד יולי 2006, שלא שולמו, לאחר שהוראת קבע שניתנה לא כובדה) טוענת המשיבה, כי טענות המבקש בדבר סילוק החוב אינן מפורטות, ואינן אלא הגנת בדים.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה כי יש ליתן למבקש רשות להתגונן מפני התביעה.
ספק רב בעיני, אם התביעה מתאימה לדיון בסדר דין מקוצר. היא בוודאי אינה מתאימה לסדר דין זה כפי שהוגשה, והתאמתה של התביעה לסדר דין זה לאחר ההשלמות שבתגובה – אף היא מוטלת בספק. על כל פנים, ברור כי יש ליתן למבקש רשות להתגונן, שעה שמוגשת נגדו תביעה בלתי מפורטת, בלתי נתמכת במסמכים, הכוללת טענה עמומה לחוב שנוצר כשלוש שנים לפני הגשתה, ושעה שהמבקש טוען, כי הוא זה שביקש את ניתוק הקו, ואף סילק כל חוב שהיה לו עד אז.
ייתכן, כי לאחר דיון לגוף העניין יתברר, כי אמנם נותר חוב, כטענת המשיבה, אותו יהא על המבקש לסלק, אולם אינני סבורה, כי יש להכביד על המבקש יתר על המידה בעת שמבקש הוא רשות להתגונן, שעה שהתביעה הוגשה מלכתחילה כפי שהוגשה.
לאור האמור לעיל, ניתנת בזאת רשות להתגונן מפני התביעה. התצהיר ישמש כתב הגנה.
נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.
התובעת תגיש תצהיר מטעמה, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.
אם לא יוגש תצהיר מטעם התובעת, תוך המועדים שנקבעו לעיל, תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.
עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובעת לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, י"ח אדר תש"ע, 04 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.